מרוקו: תעודת זהות

ממלכת מרוקו מזמנת לכם מסע מרתק

 בין חולות מדבר לשווקים סואנים וכולה אפופה בקסם ברברי מסתורי. מהרי האטלס האדירים ועד לדיונות הסהרה האינסופיות, ההרפתקה שצפויה לכם במרוקו לא דומה לשום דבר אחר. בין אם אתם מחפשים חופשה רומנטית, טיול משפחתי ביעד ייחודי, טרקים בהרים, מסע בין אתרים היסטוריים או חוויה תרבותית, במרוקו תמצאו הכל. בואו להתערבב בשווקים של מרקש, להתפעל מהנופים המרהיבים של טנג'יר, להתמכר למרחבים האינסופיים של דיונות ארג צ'בי, ללכת לאיבוד בסמטאות הכחלחלות של שפשוואן ולהשתזף על החוף של אגאדיר. מרוקו נמצאת בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה – לחופי הים התיכון והאוקיינוס האטלנטי. מרוקו גובלת בצפון בים התיכון וממערב באוקיינוס האטלנטי. כיום היא מונרכיה חוקתית עם פרלמנט נבחר, אבל היא הפכה לעצמאית רק בשנת 1956. האוכלוסייה הנוכחית מונה כ- 33,986,655 איש. יותר ממחציתה מתגוררת בעיירות או בערים. הדת השלטת במרוקו היא האסלאם ורוב התושבים הם מוסלמים סונים.

בירה

בירת מרוקו היא העיר רבאט, אף שהעיר הגדולה והחשובה ביותר היא קזבלנקה. רבאט, קיימת מאז העת העתיקה. במהלך השנים, רבאט היוותה עיר מרכזית משמעותית, כנמל ומרכז סחר חשוב באזור. העיר שימשה כנקודת מעבר חשובה בתקופת המאמץ האימפריאלי המוסלמי, וגם בתקופה הקולוניליסטית בסמוך למעבר המערבי. במאה ה-17 וה-18, המסחר שגשג בעיר והביא לפריחת התרבות המרוקאית באיזור. במאה ה-20, במהלך מאבק עצמאות מרוקו, רבאט השתנתה. העיר הפכה למקום תיירותי חשוב, המפנק את מבקריו בחופים יפים, שוקולדים מקומיים ואתרים היסטוריים מרשימים. כיום, רבאט מהווה חיבור יוצא דופן בין התרבות המרוקאית העתיקה לבין התרבות המודרנית העכשווית.

ממשל

מרוקו היא מונרכיה חוקתית, ובה פרלמנט הנבחר על ידי העם. מאז שנת 1996 הפרלמנט מחולק לשני בתים. הבית העליון מורכב מ-395 נציגים שרובם נבחרים פעם ב-5 שנים. בבית התחתון חברים כ-270 נציגים. מפלגות אופוזיציה הן חוקיות במרוקו וקיימות. אמנם סמכויות הפרלמנט הן מוגבלות, אבל הורחבו כתוצאה מרפורמות בשנת 1996 ובשנת 2011, כתוצאה מהפגנות.

המלך אחראי לממשלה ולצבא (בין שאר תפקידיו). מלך מרוקו הוא מוחמד השישי מאז יולי 1999. המלך ממנה את ראש הממשלה (ראש המפלגה הגדולה בפרלמנט) ואת חברי הממשלה.

אוכלוסיה

מרוקו היא המדינה הערבית החמישית בגודלה באפריקה, אחרי מצרים, אלג'יריה, לוב ו-סודאן. אוכלוסייתה מונה כ-37 מיליון נפש (2020). מרבית תושבי המדינה (95%) הם מוסלמים סונים, ממוצא ערבי, ברברי או עירוב של שני העמים. הערבים פלשו למרוקו במאה ה-7 ובמאה ה-11 ומאז הפכו לרוב. ישנו מיעוט שיעי קטן, שאוכלוסייתו מונה כמה אלפי שיעים, שרובם תושבי חוץ מלבנון או מעיראק. הקהילה הבהאית ממוקמת בעיקר באזורים עירוניים, ומונה 350–400 תושבים. כמו כן חיים במדינה כ-100,000 תושבים שאינם אזרחי המדינה אלא עובדים בה בלבד ללא אזרחות, רובם אזרחי צרפת וספרד. רוב אוכלוסיית מרוקו מתגוררת מערבית לרכס הרי האטלס, אזור המבודד על ידי רכס ההרים ממדבר סהרה.

זמן (לפי שעון חורף)

שעון ישראל מינוס שעה אחת (לפי שעון חורף בישראל)
השעון אינו זז בכל השנה במרוקו, פרט לחודש הרמדאן (שעה אחת אחורה)

חשמל

במרבית היישובים במרוקו החשמל מסופק במתח של 220 וולט, כמו בישראל. עם זאת, במקומות מסוימים פועלים קווי החשמל במתח של 110 וולט. בידקו לפני שאתם מחברים מכשירי חשמל לשקע.

השפה

השפה הרשמית במרוקו היא הערבית, המשמשת בכל אמצעי התקשורת הלאומיים. הערבית המרוקאית היא דיאלקט הנפוץ בעיקר במערב המדינה והיא מעין שילוב של שפות ברבריות והערבית. שפות נוספות במרוקו הן: צרפתית, תמאזיגת, תאריפית ותשלחית, המדוברות על ידי האוכלוסייה הברברית במדינה, המהווה למעלה ממחצית תושביה. בצפון המדינה ישנם כ-20,000 איש המדברים ספרדית.

מזג האוויר

במרוקו מזג האויר משתנה בין האזורים השונים. בחורף קר ומושלג בהרים ובקיץ חם מאוד בפנים הארץ, במדבריות ובשפלה, ולכן העונות המומלצות לטיול הינן עונות המעבר: בין החודשים אמצע אפריל עד יוני – תוכלו להנות מהפריחה היפה, ובסתיו – מספטמבר עד אמצע נובמבר – מהטמפרטורות הנוחות המאפיינות את הסתיו. 

ניתן לחלק את מזג האוויר במרוקו לשלושה אזורי אקלים שונים:

מישור החוף    

לאורך החוף בערים כמו קזבלנקה, איסווירה, רבאט וטנג'יר תמצאו אקלים ים תיכוני, המוכר לנו היטב. ניתן לטייל בחלק זה של מרוקו לכל אורך ימות השנה. באופן כללי, מזג האוויר כאן נוח למדי עם טמפרטורות ממוצעות של כ-22 מעלות בקיץ ו-14 בחורף, אך מדי פעם הטמפרטורות עשויות לטפס ל-40 מעלות ויותר בחודשים יולי-אוגוסט. לרוב לא יורד באזורים אלו יותר מדי גשם, אך בין נובמבר למרץ עשויים להיות ימי גשם עזים וסוערים שיגרמו להצפות.  באזור החוף הצפוני – לחופי הים התיכון – מזג האוויר חם יותר בקיץ וגשום יותר בחורף.

 

הרי האטלס

בהרי האטלס ובאזור הרמה תיתקלו באקלים יבשתי – יבש יותר עם טמפרטורות קיצוניות יותר. ככל שעולים גבוה יותר להרי האטלס עצמם, האקלים עשוי להיות מאתגר יותר בחודשי הקיץ והחורף. בחורף יורד שלג בהרים וניתן להנות מסקי באחד מאתרי הסקי של מרוקו (כן כן, סקי במרוקו!).  בקיץ עלול להיות חם מאוד בהרים וברמה, אך באביב ובסתיו מזג האוויר מושלם לטיול באזור זה. הטמפרטורה הממוצעת בקיץ באזור זה של מרוקו הינה סביב 28 מעלות ובחורף סביב 12 מעלות. במקרים קיצוניים, הטמפרטורה יכולה להגיע ל-45 מעלות ובחורף לצנוח לכ-5 מעלות בלבד (בלילה).

הסהרה

במדבר סהרה באזור שממזרח להרי האטלס, אשר הינו חלק ממדבר סהרה העצום, האקלים שונה. כאן הטמפרטורות מגיעות ל 50 מעלות צלזיוס ומעלה בימי הקיץ. מזג האויר בחודשי האביב והסתיו נוחים. בחודשי הקיץ, הטמפרטורות הממוצעות באזור הסהרה נעות סביב 46 מעלות ובחורף הלילות עלולים להיות מקפיאים במיוחד. בכל עונות השנה כדאי להביא איתכם גם בגדים ארוכים ללילה, שכן הטמפרטורות עשויות לצנוח לאחר שקיעת השמש.

גאוגרפיה

מרוקו מחולקת ל-12 מחוזות (כולל הסהרה המערבית, המשתרעת על פני שלושה מחוזות דרומיים). 21% משטח מרוקו ראוי לעיבוד חקלאי, מתוך זה 20% שטח מיוער, 47% שטחי מרעה ושטחים חקלאיים. 

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

הרי האטלס והרמות הגבוהות   

שליש משטחה של מרוקו הם הרים. רכס הרי האטלס הוא האזור הגבוה ביותר של מרוקו.  הוא עובר כעמוד שדרה לאורך כל המדינה, מדרום-מערב לצפון-מזרח. הרי האטלס מתחלקים לרכס האטלס התיכון ולרכס האטלס הרים. הפסגה הגבוהה ביותר היא ג'בל טובקאל (4165 מטר מעל גובה פני הים), הנמצאת ברכס הרים. מדרום לרכס הרים משתרע עמק סוס ומעבר לו – רכס הרי מול האטלס. מצפון לרכס הרים עובר שקע אום א-רביע ומעבר לו – רכס האטלס התיכון. רכס נוסף, לאורך החוף הים-תיכוני, הוא רכס הרי הריף. ממערב לשלשלות ההרים הללו משתפלת רמה היורדת עד חוף האוקיינוס האטלנטי. 

 

מדבר הסהרה    

מדבר הסהרה הינו המדבר הגדול בעולם ומשתרע על מספר מדינות שונות באפריקה, בינהן, גם מרוקו. הסהרה מגדירה חלק משמעותי מהנוף ומהזהות התרבותית של מרוקו. בשטחה היא מכילה מרחב עצום של דיונות חול, מישורים סלעיים ונווי מדבר. במרוקו, הסהרה תופסת כ-31% משטחה הכולל של המדינה, מה שהופך אותה לחלק מרכזי מהגיאוגרפיה ואופיה הייחודי של המדינה. המרחב המדברי השומם מציע הזדמנות ייחודית לחקור את נפלאות הנוף הצחיח, לגלות מסורות עתיקות, ולהתפעל ממראה קרני השמש על הדיונות הזהובות שמעצבות את האזור המדהים הזה. 

 

אשרות כניסה

בעלי דרכון ישראלי חייבים באשרת כניסה (ויזה) למרוקו. על המטיילים לדאוג להוצאת ויזה למרוקו מראש.  מומלץ לפחות כחודש לפני הטיול לאחת החברות המטפלות בויזות ובתקופה של חגים אף מוקדם יותר. הויזה הניתנת כיום היא דיגיטלית. (ניתן לפנות ל Visa to go , ש.מ אשרות, ד.ד שירותי תיירות ויש חברות נוספות)

כלכלה וכספים

למרוקו אחת הכלכלות החזקות ביותר באפריקה. כלכלת המדינה ליברלית למדי ונשענת על תעשיית הפוספאטים, כגון זרחן. מרוקו היא ספקית הפוספאטים השלישית בגודלה בעולם, אחרי סין וארצות הברית. מקור ההכנסה השני בחשיבותו של המדינה הוא העברות של כספי תושבים שעובדים בחו"ל. מגזרים חשובים נוספים הם החקלאות, הטקסטיל והתיירות. בין שנת 2000 ו-2007 צמחה כלכלת המדינה בקצב של %5%-4 בשנה. סביבת ההשקעות במדינה נוחה מאוד: ההגבלות מעטות, מערכת המס יעילה וישנם תמריצים למשקיעים. אחד היעדים העומדים כיום בפני כלכלת מרוקו הוא השגת צמיחה מתמשכת ויציבה ועידוד גיוון התעשייה. את תפקיד הסמכות המוניטרית העליונה במדינה ממלא הבנק המרכזי של מרוקו.

מטבע

המטבע הוא "דירהאם". 1 $ = 9.3 דרהאם. שער המטבע משתנה כל יום. ניתן להמיר בשדה התעופה בכניסה למרוקו או במלונות או בבנקים. אפשר להשתמש גם בכרטיסי אשראי.

החלפת כספים

ניתן להחליף כסף מזומן בכל סניפי הבנקים ובצ'יינג'ים, שם השער בדרך כלל טוב יותר. כרטיסי אשראי מתקבלים ברוב בתי המלון ובבתי עסק הגדולים. חשוב להקפיד להצטייד בשטרות דולרים/יורו חדשים, לא קרועים, סדוקים, בלויים ומקושקשים.

כרטיסי אשראי

מומלץ להביא לצורך משיכת מזומן מקומי (לתשלום בשווקים, מסעדות מקומיות וכו') היתן לשלם בכרטיס אשראי בחנויות מסודרות גדולות בבתי המלון על פי רוב ובחלק מהמסעדות. יש לזכור את הקוד הסודי של הכרטיס אשראי אותו תצטרכו להקיש בעת החיוב. 

תשלום אקסטרות במלונות

ברובם ניתן לשלם בכרטיס אשראי, כמובן שניתן גם לשלם במזומן בכסף מקומי. אנא זכרו את הקוד הסודי של הכרטיס אשראי אותו תצטרכו להקיש בעת החיוב. 

הוצאות צפויות במהלך הטיול

ככלל, ארוחות צהריים וערב אינן כלולות בבתי המלון ומומלץ להיערך לכך בהתאם, ישיבה במסעדה מסודרת יותר או בבית המלון תעלה יותר כמקובל.. יש כמובן  להקצות כסף לקניות בהתאם לסגנונכם. מוניות, עלותן דולרים בודדים. כמו כן קחו בחשבון את תשלום הטיפים לנותני השירות המקומיים והקצו לכך כסף נפרד.

החזקת כסף

אנו ממליצים להביא כמות קטנה של כסף במזומן ולמשוך כסף בכספומטים במהלך הטיול בהתאם לצורך. מומלץ להביא אתכם אירו בבודדים על מנת לתת תשר בבתי המלון לבל בויס.

המטבח המרוקאי

המטבח המרוקאי הוא שילוב השפעות ערביות, ברבריות, מוריות, מזרח תיכוניות, ים תיכוניות, אפריקאיות ויהודיות. במהלך השנים עיצבו הטבחים בארמונות המלוכה של פאס, מקנס, מרקש, רבאט וטטואן את המטבח המרוקאי כפי שהוא מוכר היום. ארוחת הצהריים היא הארוחה הראשית, מלבד בחג הרמדאן. ארוחה מרוקאית טיפוסית מתחילה בסדרה של סלטים חמים וקרים ונמשכת בטג'ין (נזיד בשר/עוף מרוקאי). בכל ארוחה נהוג לאכול לחם. לעיתים קרובות, תלוי במצבם הכלכלי של הסועדים, מוגש לאחר מכן, בשר טלה או בשר עוף, ולבסוף, קוסקוס עם בשר וירקות. מנהג נפוץ הוא שתיית כוס תה ממותק עם נענע בסוף הארוחה. 

מסעדות

 יש מסעדות שפתוחות ברצף אך יש גם מסעדות שפתוחות בשעות מצומצמות יותר, בדרך כלל ארוחת צהרים תוגש בין 12:30 ל 15:00 וארוחת ערב תוגש בין השעות 18:30 ל – 00:00 . ישנן מסעדות שסגורות ביום מסוים בשבוע או עובדות בשעות מצומצמות יותר בימי ראשון. מומלץ להתעדכן בשעות פתיחה, סדרי גודל של עלויות (בתמונות בד"כ יש אפשרות לראות תפריט ומחירים) ולהזמין שולחן מראש, ניתן להיעזר בנהג שלכם להזמנה הטלפונית או לבקש מאיש הקשר שלנו במרוקו בווטסאפ. חלק מהמסעדות ממוקמות בריאדים, גם בריאדכם/מלונכם בדרך כלל ניתן לאכול ארוחת ערב וזו אופציה נוחה. במידה ואתם עייפים ורוצים מסעדה בקרבת המלון/ ריאד… אתם יכולים לעשות חיפוש למסעדה קרובה אליכם – כתבו  Restaurant around me ותקבלו את האופציות הקיימות ותוכלו ללכת לשם רגלית אם בחרתם במשהו קרוב  ( ניתן לעשות חיתוכים לתוצאות בהתאם למרחק, ביקורות, סגנון מטבח, שעות פתיחה וכו' – מומלץ לבחור במסעדה שהדירוג שלה מעל 4 כוכבים. במקומות מבודדים אין ממש אופציות טובות ששוות מאמץ הגעה ולכן מומלץ לאכול במלון. קחו בחשבון שחלק מהמסעדות עברו שינויים עקב הקורונה שלאו דווקא השפיעו עליהן לטובה.

 

היסודות הקולינרים:

תיבול

ישנו שימוש נרחב בתבלינים במטבח המרוקאי. בעוד שתבלינים רבים יובאו למרוקו במשך אלפי שנים, מרכיבים רבים, כגון זעפרן, נענע, זיתים, תפוזים ולימונים גדלים במרוקו. תבלינים נפוצים: קינמון, כמון, כורכום, ג'ינג'ר, פלפל, פלפל אדום, אניס, זרעי שומשום, כוסברה, פטרוזיליה, זעפרן, נענע ותערובת בשם ראס אל חנות. 

 

מרקים

מרק חרירה מבוסס על חומוס, עדשים, בשר וירק בשפע ונאכל במהלך החורף כדי להתחמם ומוגש בדרך כלל בארוחת ערב. ביסרה הוא מרק עם שעועית, הנצרך גם הוא בחודשים הקרים יותר של השנה.

 
 
 
 

פירות ים

 למרוקו יש למעלה מ-3000 ק"מ של קו חוף. במי הים של מרוקו יש שפע של דגים. בשווקי הדגים במרוקו אפשר למצוא דג סול, דג חרב, טונה, טורבוט, מקרל, שרימפס, צלופח, סקייט, לוטיין אדום, סרטן עכביש, לובסטר ועוד מגוון רחב של דגים. בחלק גדול מהמסעדות ניתן להנות משילוב של דגים ופירות ים.

 

קינוחים

במטבח המרוקאי נהוג לסיים את הארוחה בפירות עונתיים המוגשים לשולחן. קינוח נפוץ אחר הוא השבקייה, בצק בצורת בייגלה המטוגן בשמן עמוק, ספוג בדבש ומפזרים עליו זרעי שומשום; הוא נאכל במהלך חודש הרמדאן. ישנו גם הספינג' הנחשב לסופגנייה המרוקאית.

 

מטבח יהודי מרוקאי

ליהודי מרוקו היו מאכלים נפרדים משלהם לאירועים בעלי אופי דתי. כגון: המופלטה שנהוג להכין בחג המימונה לאחר פסח, הז'ביב נואה שנהוג להכין לכבוד ראש השנה, וגם הברקוקש שהיא דייסה העשויה מבורגול שנהוג להגיש בין חג הפורים לחג הפסח.

 

דתות

במרוקו, הדת מהווה חלק מהזהות העשירה והמגוונת של המדינה. האסלאם היא הדת הרשמית של מרוקו, מרבית תושבי המדינה ( 95%) הם מוסלמים סונים, ממוצא ערבי, ברברי או עירוב של שני העמים. האסלאם משפיע על החיים היומיומיים והתרבות של המרוקאים, למורשת הדתית וההיסטורית של הארץ יש חשיבות רבה בקרב המקומיים. למרוקו יש גם מיעוט יהודי פועל וחי במרכז המדינה, בעיקר בערים כמו מרקש ופז. ההשפעה היהודית מורגשת בתרבות, האמנות והארכיטקטורה של מרוקו. עם רקע דתי ותרבותי עשיר ומגוון, מרוקו היא מדינה שבה תוכלו לחוות את העושר התרבותי והדתי המגוון בכל פינה ופינה

חלוקת הדתות במרוקו היא:

מוסלמים –  98.7% 

נוצרים –     1.29%

יהודים –    0.01%

יהדות מרוקו

עדויות אפיגרפיות מלמדות, שכבר במאה ה-3 לספירה חיו יהודים במרוקו, אף שעל פי מסורות מקומיות, יהודים הגיעו למרוקו כבר לאחר חורבן בית ראשון בשנת 586 לפנה"ס. 

יהדות מרוקו הייתה מהקהילות הגדולות ביותר והחשובות ביותר בתפוצות, ומרכז ליהדות צפון אפריקה ("המגרב"). 

בעקבות גירוש ספרד בשנת 1492, הגיעו למרוקו רבים מיהודי ממלכת ספרד וחוללו תמורה בצביונה של יהדות מרוקו ושל שכנותיה. בשנת 1948, ערב מלחמת העצמאות, חיו בה כ-265,000 יהודים והיא הייתה המיעוט היהודי הגדול בצפון אפריקה. 

בשנה זו החלו פוגרומים ופגיעות שונות ביהודי מרוקו, בעקבותיהם עזבו כ-67,000 יהודים את מרוקו. 

מלבד זאת, היהודים במרוקו מקבלים חופש דת כמעט מוחלט. מהקמת מדינת ישראל ב-1948 ועד לשנת 1967 היגרו למעלה מ-250,000 מבני יהדות מרוקו למדינת ישראל. 

רבים נוספים היגרו לצרפת ולצפון אמריקה. 

כיום מתגוררים במרוקו כ-2,500 יהודים בלבד, מרביתם בקזבלנקה, שריד לקהילה גדולה זו.